<h1>ספר האסופות סימן קע"ו</h1>
<h2>דף מט.</h2>
סדר פדיון הבן, בשכל טוב כשבא ליתן ה' סלעים או שויהן לכהן, שואל הכהן לאביו ואומר, בכור הוא זה, ואומר הן. רוצה אתה לפדותו, ואומר הן. והוא אומר לבכור כשהייתה במעי אמך הייתה ברשות בוראך ועכשיו אתה ברשותנו וקדש אותך כמו שאמרה התורה [שמות י"ג] קדש לי כל בכור פטר רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא. והמעות או החפצים הללו חולין הן, ואתה קדוש, וקבלו אבותיך עליהן לפדותך בהם מן הכהן, כמו שאמרה תורה [במדבר י"ח] ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים, ועכשיו יצאת מרשותנו בחפצים הללו, ונכנסתה לאלין ברשות אבותיך, ואלו החפצים יכנסו תחתיך לפדיונך לרשותנו. ואומר אבי הבכור באיאמ"ה אקב"ו על פדיון הבן, באיאמ"ה שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה אם פדיתי אותך כראוי מוטב, ואם לאו יהא פדוי בתורה ובמצוות ובהתניית ב"ד וכבקי שבישראל. כשהנער מגיע לי"ג שנה, בר עונשין הוא, שאין האב חייב ליטפל בבנו כי אם עד י"ג שנה, ונוהגין כשמגיע לי"ג שנה וקורין לו לעמוד לקריאת התורה, אביו מברך באיאמ"ה אשר פטרני מעונשו של בני זה מכלל דעד י"ג שנה מוטל עליו בחיובא למולו ולפדותו, וללמדו ספר, ואומנות, ולהשיאו אשה.
